נחש־חולות חרטומן

נחש־חולות חרטומן הוא נחש קטן ממשפחת הזעמניים (Colubridae), הבולט לעומת רוב נחשי האזור בחרטומו המחודד והבולט, המזכיר צורת את או מחרשה — התאמה אנטומית ברורה המאפשרת לו לחדור בקלות לחול רך ולאדמה תחוחה ולהיעלם בתוכה תוך שניות. שמו "חרטומן" מתייחס לחרטום הבולט הזה, ואילו הכינוי הבינלאומי "diadema" (עטרה) מתייחס לסימון הכהה הבולט על חלקו הקדמי של הראש, המזכיר עטרה קטנה.

זהו נחש המתמחה מאוד בחיים בחול, ומבלה את רוב זמנו מתחת לפני השטח או שקוע בין גרגירי החול, תוך תנועה גלית של "שחייה" המזכירה יותר שחיית דגים מאשר זחילה רגילה — מה שהופך את הצפייה בו בטבע לנדירה, למרות תפוצתו הרחבה יחסית.

• אורךעד כ־50–60 ס"מ
• תזונהבעיקר לטאות קטנות ופרוקי־רגליים
• תפוצהאזורים חוליים בישראל, מחולות מישור החוף ועד אזורים מדבריים בדרום

תיאור וזיהוי

גופו קטן ודק יחסית, ואורכו הכולל מגיע לכ־50–60 ס"מ לכל היותר, כאשר רוב הפרטים קצרים מכך. סימן ההיכר הבולט ביותר שלו הוא החרטום המחודד הבולט המשתרע מעל הלסת התחתונה, וקשקשיו החלקים המפחיתים חיכוך עם גרגירי החול ומסייעים לו לשחות בתוכם בקלות.

צבעו בדרך כלל חולי בהיר עד חום־צהבהב, עם שורת כתמים או פסים רוחביים כהים לאורך הגב, המעניקים לו הסוואה יעילה מעל דיונות וקרקע בהירה. עיניו קטנות יחסית עם אישון אנכי המשקף את פעילותו הלילית, ונחיריו ממוקמים באופן המאפשר לו לנשום גם כשהוא שקוע חלקית בחול.

התנהגות, בית גידול ורבייה

נחש לילי או דמדומי מובהק, המבלה את שעות היום מוסתר מתחת לפני החול או מתחת לאבנים ושיחים נמוכים, ויוצא לצוד לאחר השקיעה. הוא נוקט אסטרטגיית מארב שקטה, המשולבת לעיתים במרדף קצר: הוא משתרך סמוך לפתחי מחילות של לטאות קטנות או מתחת לחול השטחי, וממתין להתקרבות טרפו.

תזונתו מבוססת בעיקר על לטאות קטנות, ובראשן לטאות חול וגֶקוֹנים, לצד פרוקי־רגליים שונים. הוא אינו ארסי ואינו מהווה כל סכנה לאדם, וכאשר נתפס לעיתים רחוקות ינסה לנשוך — הוא נוטה בעיקר לנסות להיחלץ ולהיעלם מהר בחול הרך הקרוב. הוא מטיל ביצים בחול לח בעומק מסוים, שם הטמפרטורה נותרת מתונה יחסית.

תפוצה בישראל ותפקידו

מפוזר באזורים חוליים בישראל, מדיונות המישור החוף בצפון ובמרכז, דרך אזורים חוליים פנימיים, ועד לאזורי המדבר הדרומיים שבהם קיימת קרקע חולית או תחוחה המתאימה לאורח חייו החופר.

הודות להתמחותו המדויקת בבית הגידול החולי, הוא ממלא תפקיד אקולוגי חשוב בוויסות אוכלוסיות הלטאות הקטנות בתוך בתי הגידול הרגישים הללו, והוא נחשב לעיתים למין המעיד על תקינות המערכת האקולוגית החולית, שכן הוא נפגע קשות מהרס דיונות טבעיות והסבתן לשימושים אחרים.