שלוון קולר

שלוון הקולר הוא בן נוסף של הסוג הלא ארסי Eirenis, הניכר בסימן בהיר סביב הצוואר המזכיר "קולר", המבדיל אותו מקרוביו בסוג. במשך שנים סווגו אוכלוסיות האזור, כולל אלו שבישראל, תחת המין הרחב יותר Eirenis coronella, אך מחקרים טקסונומיים עדכניים הפרידו אותן למין נפרד, Eirenis levantinus, שהוא כיום השם המדעי המומלץ והמקובל לאוכלוסיות אלה, אף שהשם Eirenis coronella עדיין מופיע במקורות ותיקים יותר.

בישראל, נוכחותו קשורה בעיקר לאזור הר החרמון ולצפון הארץ, שם הוא מוצא בית גידול הררי, קריר יחסית ולח יותר, המתאים לאורח חייו הביישן.

• אורךעד כ־70 ס"מ
• תזונהבעיקר חרקים ופרוקי־רגליים
• תפוצההחרמון וצפון ישראל

תיאור וזיהוי

גופו דק כמו שאר בני סוגו, וסימן ההיכר הבולט ביותר שלו הוא סימן בהיר דמוי קולר המקיף את אזור הצוואר, ומנוגד לצבע הגוף הכהה יותר. ראשו קטן, ועיניו קטנות יחסית עם אישון עגול.

אורכו מגיע לכ־70 ס"מ, מה שהופך אותו לאחד מבני הסוג Eirenis הגדולים יחסית בישראל, בהשוואה לקרוביו הקטנים יותר כמו שלוון הכתמים או שלוון הקווים.

התנהגות, בית גידול ורבייה

נחש ביישן ומסתתר כמו שאר בני סוגו, המעדיף להסתתר מתחת לסלעים או בסדקים הרריים, ולעיתים רחוקות בלבד נצפה פעיל בשטח פתוח. הוא נוטה לפעילות בשעות הקרירות יחסית של היום או העונה, בהתאם לזיקתו לאזורים ההרריים.

מזונו בעיקרו חרקים ופרוקי־רגליים נוספים, אותם הוא צד באורח שקט ואיטי יחסית לעומת נחשים פעילים ומהירים יותר. הוא מטיל ביצים בעונה החמה, וגוריו בוקעים מוכנים לצוד באופן מיידי.

תפוצה בישראל ותפקידו

בישראל, תפוצתו מצטמצמת בעיקר לאזור החרמון ולצפון הארץ, מה שהופך אותו למין הקשור באופן הדוק לבתי גידול הרריים קרירים יחסית בקצה הצפוני של הארץ.

כנחש קטן ולא ארסי הטורף חרקים, הוא חלק טבעי ומועיל ממערכת האקולוגית ההררית בחרמון, ואינו מהווה שום סכנה למבקרים או לתושבים.