פתן השחור שונה משאר הנחשים הארסיים בישראל; הוא אינו מהצפעיים אלא ממשפחת הזיפיתניים, קרובי הקוברה, וזה אומר סוג שונה של ארס המשפיע על מערכת העצבים.
זהו נחש שחור מבריק ועבה, איטי תנועה, החי באזורים מדבריים ופעיל לאחר רדת החשיכה.
- אורךעד 125 ס״מ
- תזונהקרפדות ולטאות, ולעיתים גם פגרים
- תפוצההנגב, הערבה, בקעת ים המלח ומזרח הרי ירושלים
תיאור וזיהוי
נחש עבה, שחור, מבריק וחלק שאורכו מגיע לכ-125 ס"מ, גחונו אפור מבריק, והוא מחליף את צבעו לאפור דהוי לפני התנשלות. המגנים תחת הזנב מפוצלים בחלקם.
ראשו כמעט אינו נבדל בעוביו מן הצוואר, והאישונים עגולים. בקדמת הלסת העליונה שיני ארס קצרות מקובעות — סימן הזיפיתניים (קרובי הקוברה) המבדיל אותו מהצפעים.
התנהגות, בית גידול ורבייה
זהו נחש איטי וכבד תנועה, פעילותו לילית. תזונתו בעיקר קרפדות וזוחלים, ואינו בוחל באכילת פגרים. כהתגוננות נושף ומתנפח על ידי הכנסה והוצאה של אוויר.
הביצים מוטלות בין יולי לאוגוסט, עד 20 ביצים בכל הטלה, הבוקעות עד חודשיים ממועד ההטלה.
תפוצה בישראל וסכנה לאדם
פתן השחור נפוץ בנגב, בערבה, בבקעת ים המלח ובמורדות הרי ירושלים המזרחיים.
הוא נחש ארסי, ובשונה מרוב נחשי ישראל שארסם משפיע על הדם והרקמות, ארסו בעל השפעה עצבית. אף שאינו תוקפני ומעדיף לברוח, הכשתו מחייבת טיפול רפואי דחוף. במדבר בלילה השתמשו בפנס ושימו לב לצעדיכם.
אל תתקרבו לשום נחש שחור מבריק במדבר ואל תנסו לגעת בו. תנו לו מרחק לסגת, והזעיקו עזרה מיד בכל הכשה.