מבין כל נחשי ישראל, לצפע החרמון סיפור ייחודי. בעוד רוב המינים נפוצים באזורים נרחבים, זה מוגבל לכתם קטן במרומי החרמון בלבד.
זהו צפע הררי במלוא מובן המילה, המותאם לסביבה הררית קרה שנחשים אחרים כמעט אינם עומדים בה, וזה מה שהופך אותו לאחד הנדירים והמיוחדים בנחשי הארץ.
- אורךעד 80 ס״מ
- תזונהעכברים ולטאות
- תפוצההאזור הגבוה של החרמון בלבד
תיאור וזיהוי
צפע קצר יחסית, שאורכו אינו עולה על כ-80 ס"מ, בעל גוון גוף חום או סגלגל. לאורך גבו שורה של כתמים כהים שלרוב אינם יוצרים את המראה העקלתון המאפיין את הצפע המצוי.
ראשו משולש ורחב מהצוואר, והאישונים מאונכים. מסימניו הבולטים: הקשקשים מעל העיניים בולטים ויוצרים מעין "גבה" החופה על העין. הקשקשים שעל הראש דומים לאלו שעל הגוף ואין קשקשי מגן ראש.
התנהגות, בית גידול ורבייה
צפע החרמון מאכלס בתי גידול סלעיים וחורש בסביבה אלפינית, והוא פעיל יום בשונה מנחשי מדבר רבים. תזונתו כוללת מכרסמים ולטאות.
מהבולט ברבייתו: בשונה מהצפע המצוי, מין זה משריץ ולדות חיים ולא מטיל ביצים. בחודשים אוגוסט-ספטמבר מושרצים עד 21 ולדות חיים — התאמה חכמה לקור שעלול להרוג ביצים המונחות בחוץ.
תפוצה בישראל וסכנה לאדם
בישראל מאכלס צפע החרמון רק את מרומי הר החרמון בלבד, דבר ההופך אותו למין מוגבל תפוצה ביותר הראוי להגנה.
הוא נחש ארסי, אך נדירותו ותפוצתו המצומצמת הופכות מפגש עמו לבלתי סביר אלא למי שמטייל בפסגות הגבוהות. וכמו כל נחש ארסי, מכבדים אותו ממרחק ולא נוגעים בו כלל, ובכל הכשה יש להזעיק עזרה מיד.
בשל נדירותו הרבה, הסיכוי לפגוש אותו זעום. אם ראיתם אותו במרומי ההר, הסתפקו בהשגחה מרחוק ותנו לו את מרחבו — הוא חלק יקר ונדיר מטבע הארץ.