שרף עין גדי – צפעון שחור

מהנחשים המיוחדים והמסוכנים ביותר לטיפול באזור. מכונה בשמות אחדים ובהם 'שרף עין גדי', והוא נחש דק, שחור ומבריק, המחליף את צבעו לאפור דהוי לפני התנשלות.

מה שהופך אותו יוצא דופן באמת אינו רק ארסו, אלא מבנה פיו וניבו ההופכים את כל שיטות האחיזה המקובלות בנחשים למסוכנות עמו.

• אורךעד 85 ס״מ
• תזונהבעיקר לטאות
• תפוצהמרכז הנגב, הערבה, ים המלח, מדבר יהודה ובקעת הירדן

תיאור וזיהוי

נחש דק, שחור ומבריק שאורכו מגיע לכ-85 ס"מ, ראשו קטן ואינו רחב מהצוואר, וחרטומו קצר וחרוטי. הלסת העליונה חופה על התחתונה ופיו גחוני, והאישונים עגולים.

בשונה מהפתן השחור, מגני הזנב אינם מפוצלים כלל. אך המסוכן בו הוא ניב הצד הארוך שלו, בעל יכולת תנועה אף כשפיו אינו פתוח לרווחה — כלומר הוא מסוגל לדקור הצידה.

התנהגות, בית גידול ורבייה

זהו נחש קרקעי הנפוץ בבתי גידול מדבריים ובספר המדבר, פעילותו מתחילה לאחר רדת החשיכה. תזונתו בעיקר לטאות.

בשל ניב הצד המתנועע שלו, אי אפשר לאחוז בו בבטחה אפילו מאחורי הראש — השיטה המקובלת — כי הוא מסוגל לדקור הצידה בפתאומיות. הביצים מוטלות בין ספטמבר לאוקטובר, שתיים או שלוש בכל הטלה, ובוקעות כשלושה חודשים לאחר מכן.

תפוצה בישראל וסכנה לאדם

נפוץ במרכז הנגב, בערבה, בכיכר ים המלח, במדבר יהודה ובבקעת הירדן.

הוא נחש ארסי, וסכנתו הגדולה טמונה בניסיון של מישהו להרים אותו מתוך מחשבה שהוא שולט בו. אל תנסו לאחוז בנחש זה בשום דרך, גם אם היא נראית בטוחה; דקירת הצד המהירה שלו עלולה לפגוע ביד האוחזת. תנו לו לעבור, והזעיקו עזרה מיד בכל הכשה.