אם נצרף את כל שקדם — האקלים המתון, המיקום במפגש היבשות, ומגוון המקורות — התוצאה אחת: ישראל היא בית של ממש למספר מדהים של זוחלי המזרח התיכון, העולה בהרבה על המתאים לשטחה הקטן.
מגוון זה אינו מוגבל לנחשים שבהם מפורסם האתר, אלא כולל משפחות שלמות של לטאות, צבים ודמויי נחשים, שכל אחת מהן מצאה בארץ זו פינה המתאימה לה.
יותר מנחשים: ממלכת זוחלים שלמה
כשאנשים חושבים על זוחלי הארץ, הנחשים קופצים לתודעה ראשונים. אך הנחשים אינם אלא חלק מתמונה רחבה בהרבה. לצד עשרות מיני נחשים — ארסיים ולא ארסיים — חיים כאן מינים רבים של לטאות, מהשממית הקטנה ועד החרדון המדברי, מהסקינק ועד הקמטן חסר הרגליים.
כן חיים כאן צבים יבשתיים ומימיים, ומינים דקיקים כנחשילים מתחת לאדמה. ממלכה מגוונת זו הופכת את ישראל למוזיאון חי של זוחלי המזרח התיכון במקום אחד.
מדוע מספר כה גדול?
המספר הגדול של המינים אינו מקרה, אלא תוצאה ישירה של כל שדיברנו עליו. ריבוי האזורים האקולוגיים — ים תיכוני, מדברי, ערבתי, טרופי למחצה — פירושו שכל מין מוצא את סביבתו המועדפת אי-שם בארץ.
מה שאינו מתאים לחיים במדבר הנגב משגשג בחורש הגליל, ומה שאינו סובל את לחות הצפון שולט בחיים בחולות הערבה. במקום שהמינים יתחרו על סביבה אחת, חילקה אותם הגאוגרפיה לסביבות מרובות המתקיימות זו לצד זו.
לכל מין הפינה שלו
מפלאי המגוון הזה הוא שהמינים אינם חיים באקראי, אלא כל אחד תופס 'נישה אקולוגית' משלו: זמן פעילות, סוג טרף, ושכבת בית גידול השייכת לו. חלקם יומיים וחלקם ליליים; חלקם צדים מעל הקרקע וחלקם מתחתיה; חלקם מטפסים על עצים וחלקם שוחים במים.
חלוקת תפקידים מדויקת זו מאפשרת למספר גדול של מינים להתקיים בשטח צר מבלי שאחד יכלה את השני. זוהי מערכת אקולוגית מאוזנת, שכל חלק בה במקומו.
בית הראוי לשמירה
היות ישראל בית למספר כזה של זוחלים היא אחריות ולא רק גאווה. כל אחד מהמינים האלה הוא חוליה בשרשרת, ויש לו תפקיד בוויסות מכרסמים או חרקים או במזונם של יצורים אחרים.
כשמין נעלם, האיזון מופר. לכן הגנה על בתי גידול של זוחלים — מחוליות החוף ועד ערוצי המדבר — אינה מותרות אקולוגיות, אלא שמירה על מערכת חיה שירשנו ושעלינו להוריש. הבית המאכלס את כל המגוון הזה ראוי שנשמור עליו.
ישראל אינה רק ארץ שהזוחלים חולפים בה, אלא בית קבע לעשרות מיני מזרח תיכון. ועושר זה, שיצרו הגאוגרפיה והאקלים לאורך מיליוני שנים, הוא פיקדון באחריותנו. ובמאמר האחרון נראה כיצד הופך העושר הביולוגי הזה עצמו לסוד הישרדותם של הזוחלים.