נחשים הם יצורים שהולכים אחר החום. בניגוד אלינו, הם אינם מייצרים את חום גופם מבפנים אלא שואבים אותו מהסביבה. מסיבה זו לבדה, התנהגותם משתנה באופן דרמטי מעונה לעונה, והכרת המקצב הזה מעניקה לכם יתרון אמיתי בהימנעות ממפגשים לא רצויים.

אביב ותחילת קיץ: השיא

אם יש זמן שבו הסיכוי לפגוש נחש עולה, זהו האביב ותחילת הקיץ. עם התחממות מזג האוויר לאחר קור החורף, הנחשים יוצאים מתרדמתם פעילים ורעבים ומתחילים במסע אחר מזון ובן זוג. הנתונים מהשטח בישראל מאשרים זאת בבירור: החודשים מאי ויוני מובילים בדיווחי מפגש עם נחשים לאורך כל השנה.

בתקופה זו הנחשים פעילים בעיקר ביום; הם משתזפים בבוקר כדי להפעיל את גופם ואז יוצאים לצוד. לכן מומלץ לשים לב בהליכה בין עשבים וסלעים בשעות הבוקר, ולבדוק מקומות חמים ומוארי שמש לפני שיושבים או מניחים בהם יד.

שיא הקיץ והסתיו

כשחום הקיץ מתעצם, נחשים רבים משנים את לוח הזמנים שלהם. החום הקיצוני ביום דוחף אותם להימנע משמש ישירה, כך שהם נעשים פעילים יותר בין הערביים ובשעות הלילה הראשונות. משמעות הדבר שמפגש בערבי קיץ חמים, ליד מקורות מים או תאורה שמושכת טרף, אינו נדיר.

ואז מגיע הסתיו עם שיא שני, מתון יותר. עם התמתנות מזג האוויר בספטמבר ואוקטובר, הנחשים חוזרים לפעילות יומית ניכרת ומתחילים להתכונן לעונת הקור הקרבה. הערנות נדרשת אפוא גם לאחר תום הקיץ.

החורף: שקט, לא היעדרות

בחודשים הקרים ביותר רוב הנחשים נכנסים למצב של תרדמה, מתכנסים למחילות ולסדקים חמים ומצמצמים את תנועתם למינימום. לכן דיווחי המפגש בדצמבר, ינואר ופברואר יורדים משמעותית בהשוואה לאביב.

אך «שקט» אינו «היעדרות». בימי חורף שטופי שמש וחמימים עשוי נחש לצאת להשתזף לכמה שעות ואז לחזור. וחשוב מכך — המחילות והמקומות החמים נשארים מאוכלסים, ולכן מומלץ להיזהר בעת הזזת ערימות עצים, אבנים או חפצים מאוחסנים בחורף.

הכרת עונת הנחשים אינה הזמנה לפחד אלא למודעות. כשאתם יודעים מתי הם פעילים יותר והיכן הם מסתתרים, צעדיכם בטבע ובסביבת הבית נעשים בטוחים ובטוחים יותר, והחיים לצד היצורים האלה — הממלאים תפקיד חשוב באיזון הטבע — הופכים לאפשריים ופשוטים.